Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

פרשת לך לך - הכל בזכות התפילה!!!

הכל בזכות התפילה!!!


בראשית (יד,כב): "וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם  הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".

אברהם אבינו יוצא עם אליעזר למלחמה נגד ארבעה מלכים גיבורים עם צבא של 2.5 מליון חיילים ומנצח על ידי זריקת חול!!!
מייד הכתירו אותו כולם "נשיא אלקים אתה בתוכנו"!!!
ומלך סדום בא אליו ורוצה לתת לו את כל הרכוש...
אברהם עונה לו: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ, וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם".

התשובה מובנת אבל למה להרים את היד?

אלא אברם אומר לו אני עכשיו בניסיון של כוחי ועוצם ידי ואני עלול לייחס את כל ההצלחה אל ההשתדלות שלי ח"ו אז אני מודיע קבל עם ועדה הכל מה' יתברך!!!

עורך דין אחד מיהר לפגישת עסקים בתל אביב. כשהוא הגיע לתל אביב הוא חיפש חניה. חיפש, חיפש ומצא את עצמו מחפש חניה במשך חצי שעה. הוא הסתכל על השעון וראה שעוד 3 דקות הוא צריך להיות בפגישה. העו"ד עצם את העיניים ופנה לבורא עולם: "בבקשה תעשה שאני אמצא חניה, אני מבטיח לשמור שבת, כשרות לסיים את הש"ס..." איך שהוא פותח את העיניים מישהו יוצא מחניה, הבחור כולו מבסוט, מחייך, מסתכל לשמים ואומר: "ה', תודה לא צריך, הסתדרתי...".

אליעזר בא לחרן לחפש אשה ליצחק וביקש (בראשית כד,יב): "הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם" עוד היום אני רוצה למצוא את המיועדת, למרות שהגיע לשם רק לפנות ערב...
מתפלל אליעזר לקב"ה (בראשית כד,יד): "וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי".

מה הכוונה "בה אדע"?
אליעזר הבחין שנעשה לו נס מאוד גדול בדרך: הגיע ביום אחד בקפיצת דרך! חשש שיעלה על ליבו שזה בזכותו, לכן ביקש שמלבד למצוא את הנערה שה' יזכה אותו שידע גם ש'בה' בזכות התפילה היה כל החסד הזה ולא בזכותי...
לדעת שאפי' שחייבים ועושים השתדלות - התפילה היא זו שפועלת!!!

בשנת 1978 ניטשה במדינת ישראל מערכה ציבורית רחבה למען חקיקת החוק למניעת הפלות. שר המשפטים דאז, שמואל תמיר, היה מן המתנגדים הבולטים לחקיקת החוק, ונראה היה כי המאמצים למען חקיקתו ייכשלו. כשעלה החוק לדיון על שולחן הממשלה, התברר, כי שר המשפטים שינה את דעתו והפך לתומך נלהב לחוק זה. האחראי לשינוי בתודעתו של שר המשפטים היה רבי רפאל לוין, בנו של רבי אריה לוין.
ערב הדיון בממשלה, ביקשו ראשי אגודת ישראל להפגש עם שר המשפטים כדי לנסות לשכנעו להסיר את התנגדותו. הם הגיעו לביתו, כשהם מלווים ברבי רפאל לוין. צירופו של הרב למשלחת הפוליטית היה אירוע חריג, ונבע מתוך אמונתם כי היכרותו עם השר תמיר, שבעבר היה חבר בארגון האצ"ל ומקורב לרבי אריה לוין, אבי אסירי המחתרות, תסייע בידם להטות את ליבו.
יומיים לפני הפגישה התקשר ר' רפאל לוין אל כל חברי המשלחת ושח להם: "דעו כי הפגישה הזאת היא גורלית מאוד! לקחנו על עצמנו משימה כבדה ומי יודע אם נוכל לעמוד בה?!? אנחנו חייבים לקרוע את השמיים בתפילות!!!".
ואכן תפילות רבות הושקעו למען מטרה זו עד הפגישה...
כשנכנסו חברי המשלחת לבית השר, ביקש רבי רפאל את רשות הדיבור, כדי לספר לשר  סיפור ששמע מאביו, רבי אריה.
"ברמת גן" - פתח הרב בסיפורו - "התגורר זוג צעיר שזה עתה החל את דרכו המשפחתית. תוך זמן קצר הרתה האשה למזל טוב, אלא שההריון היה למורת רוחה, ומסיבות כלכליות ואישיות היא ביקשה להפסיק את הריונה. כשנודע הדבר להוריה, ניגשו בבהילות לביתו של הרב אריה לוין וביקשוהו שידבר על ליבה של בתם. הרב שראה בדבר הצלת נפשות, נסע מביתו שבירושלים לרמת גן ונקש על דלת ביתה. משפתחה נכנס הרב, התיישב, והחל להתייפח ולייבב. האשה הצעירה עמדה מולו חסרת אונים בתוך כדי שהיא מנסה להרגיעו, אך לשווא.
כששאלה למבוקשו, הביט בה הרב מבעד לדמעותיו במבט חודר. היא, שחכמה היתה, הבינה את סיבת בואו, ובניסיון להרגיעו אמרה: "כבוד הרב, אל תבכה, אני נשבעת לך – אביא אותו לעולם". משיצאו הדברים מפיה, קם הרב ממקומו, ברכה בבריאות איתנה ויצא מביתה.
בבריתו של הילד העניקו לו הוריו את השם שמואל. והילד הזה הוא אתה! – שמואל תמיר".
שר המשפטים נדהם מן הסיפור, ומשנרגע אמר: "אם נכון הדבר, אתמוך בחוק בכל ליבי". בנוכחותם התקשר לאמו, וכששאלה אם נכון הדבר, החלה האם לבכות ולנסות להסביר כי התקופה היתה קשה מאד. לשאלה אם ביקר הרב בביתה, ענתה כי אכן כך היה. שר המשפטים קיים את הבטחתו ו"חוק ההפלות" הפך לחלק מחוקי מדינת ישראל.
כשיצאו הרבנים מהפגישה פנה ר' מיכל שטרן לר' רפאל לוין ושאל אותו: הרי לפני יומיים כבר ידעת שיש לך את הקלף המנצח ביד, למה אמרת לנו להתפלל כ"כ אם המצב בכלל לא היה קשה?
ענה לו הרב: סיפור פה סיפור שם, בלי התפילות לא היינו מצליחים!!! בלי תפילה אמיתית לא משנה איזה סיפור לא היה מזיז כלום!

כולנו מכירים את הביטויים שאתה שומע לפעמים מאנשים: "תסתכל מסביב כל מה שאתה רואה אני עשיתי בעשר אצבעותי, בלי עזרה מהממשלה בלי שותפים רק אני לא ישנתי כמעט שלושים שנה...".

כל הכבוד... אבל!!! אברהם אבינו שנאמר עליו (בראשית יג,ב): "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב" מרים את היד לשמים ואומר זה לא שלי זה של הקב"ה הוא עשה לי את החיל הזה!!!

כתוב בתהלים (קטו,ה-ז) [דוד המלך כנראה לקח את זה מההלל...]: "פֶּה-לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ: אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן: יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא-יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם".
כשככל האיברים הם שלי ובכוחי שום דבר לא יעבוד!!!

כתוב בהפטרה של השבת (ישעיהו מ,לא): "וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ" איך מחליפים כח? יקבלו? ישיגו? יחדשו את כוחם... מה זה יחליפו?

אלא להחליף את הכח של (דברים ח,יז): "וְאָמַרְתָּ, בִּלְבָבֶךָ  כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה", בכח של (ישעיהו מ,כט): "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ".


"וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו".